חנוך חסון (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנוך חסון
לידה 22 במאי 1867
י"ז באייר ה'תרכ"ז
חברון, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באוגוסט 1929 (בגיל 62)
י"ח באב ה'תרפ"ט
חברון, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין היהודי העתיק בחברון
מדינה ארץ ישראל, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים בית חסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות חברון
תקופת הפעילות ? – 24 באוגוסט 1929 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות עדת הספרדים
תפקידים נוספים אב בית דין של עדת הספרדים בחברון
בן או בת זוג קלרה חסון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב חנוך חסון (י"ז באייר ה'תרכ"ז, 22 במאי 1867י"ח באב ה'תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929) היה אב בית דין של עדת הספרדים בחברון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסון נולד ב-22 במאי 1867 למרדכי, סוחר אמיד מעסקני כוללות העיר, ולרבקה בחברון. חסון התחנך בישיבות העיר, ובגיל 15 נודע כבקי בש"ס.[1]

במשך כמה שנים לימד חסון בתלמוד תורה של העדה הספרדית. בשנת 1900 יצא בשליחות העדה לאסוף כספים בגולה ובשובו נבחר לחבר בית הדין בחברון והפך ליד ימינו של הרב הראשי חיים חזקיהו מדיני. חסון בין היתר גם ביצע את ההגהה וההדפסה לחלקים מספרו של מדיני, "שדי חמד" ואף כתב את ההקדמה לספר.[2]

לאחר פטירת הרב מדיני ב-1905, מונה חסון לאב בית דין של עדת הספרדים.[2]

בשנת 1920 נבחר לשמש כחבר הסתדרות הספרדים, והפיץ את השקל הציוני.[1]

חסון פעל רבות למען היישוב היהודי בעיר, התמחה בחקר תולדותיה ואסף תעודות קדומות. בעקבות חיבתו לחברון, סירב לעזוב אותה למרות הפצרותיהם של בניו להצטרף אליהם בירושלים, בטענה ש”יציאתי את העיר תמעט את ישובה”.

ב-24 באוגוסט 1929 במהלך פרעות תרפ"ט נרצח חסון יחד עם אשתו.[3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסון נישא לקלרה, בתו של הרב רחמים יוסף פרנקו, בשנת 1884. לזוג היו חמישה בנים: יעקב, חיים, מרדכי פנחס, יוסף, ורחמים.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 דוד תדהר (עורך), "חנוך חסון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 322
  2. ^ 1 2 הרב חנוך חסון, באתר www.hebron.co.il
  3. ^ דף לזכר חנוך חסון, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה; דף לזכר קלרה חסון, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה